<h1>בה"ג הלכ' יבמות</h1>
<h2>דף מב:</h2>
תנו רבנן (תוספתא פ"ב) יש או חולצין או מייבמין חולצין ולא מייבמין מייבמין ולא חולצין לא חולצין ולא מייבמין. עריות שאמרו, לא חולצין ולא מייבמין, מוסף עליהם סריס חמה ואנדרוגינס ואח מן האם וגר ועבד משוחרר, דהיכא דאיכא שני אחין דמיגיירין בהדי הדדי אי נמי שני אחין משוחררין ונשאו נשים ומת אחד מהם בלא בנים אשתו פטורה מן החליצה ומן היבום, דתנו רבנן שני אחים תאומים גרים וכן משוחררין לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה חולצין ולא מייבמין, חייבין משום אשת אח, היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראל לכל דבריהם. ואשת סריס חמה ואשת אנדרוגינס פטורין מן החליצה ומן הייבום מאי טעמא, דלאו בני אולודי נינהו.
סריס אדם שחלץ ליבמתו חליצתו כשרה ואפילו יש לו אחים, סריס חמה שחלץ ליבמתו צריכה חליצה מן האחים ואם אין לו אחים חליצה שחלץ לא עשה כלום ולא פסלה מן הכהונה. היכי דמי סריס חמה, אמר אביי כל שמטיל מים ואינו עושה כיפה. ממאי הוי, דאפיא ביה אימא בטיהרא ושתיא ביה שיכרא מרקא. אשת סריס אדם או חולצת או מתייבמת, אשת סריס חמה לא חולצת ולא מתייבמת.
תנו רבנן (תוספתא פי"א) טומטום שקידש קידושיו קידושין חולץ וחולצין לאשתו ואם יש שם אחים אינו חולץ ואינו מייבם אבל מייבמין את אשתו, רבי יוסי ברבי יהודה אומר לא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מייבמין את אשתו שמא יקרע והרי הוא סריס חמה, ותנן סריס חמה ואנדרוגינוס ואח מן האם וגר ועבד משוחרר לא חולצין ולא מייבמין. טומטום שקידש קידושיו קידושין נפקא מינה למיסרה על קרוביו, נתקדש קידושיו קידושין נפקא מינה לאיתסורי בקריבתיה. טומטום שחלץ ליבמתו צריכה חליצה מן האחין אם אין לו אחין חליצה שחלץ כשרה ופסלה מן הכהונה. אשת טומטום חולצת ולא מתייבמת. טומטום לענין חליצה פלוגתא דרבי יהודה ור' יוסי בר' יהודה, דתנן רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר הרי זה לא יחלוץ מפני שהוא כסריס, ואמר רבי אמי מאי עביד רבי יהודה לטומטום דבירי אותביה אבי כורסיא ונקרע ואוליד שבע בנין, ורבי יהודה חזר על בניו מאין הם. ותניא ר' יוסי ברבי יהודה אומר טומטום לא יחלוץ שמא יקרע ונמצא סריס חמה, ואמרינן כל דמקרע זכר הוי, הכי קאמר שמא יקרע ונמצא זכר ושמא ימצא סריס חמה. מאי בינייהו, אמר רבא לפסול במקום אחים ולחלוץ שלא במקום אחים, לרבי יהודה דאמר סריס חמה הוי חליצתו ולא כלום ולא פסלה מן הכהונה ולרבי יוסי ברבי יהודה דאמר ספיקא הוי כי חלץ לה במקום אחין פסל לה על אחים ולעלמא לא משתריא עד דחלצי לה אחין ואי ליכא אחים לא משתריא לעלמא אלא בחליצה ומספיקא פסולה לכהונה. ואנן השתא משוינן לה ספיקא כהאי תנא לחומרא דפסיל במקום אחין וחליץ שלא במקום אחין ואשתו דיליה חולצת מספק. ומשמע הני מילי היכא דלא נקרע ונמצא זכר, אבל ודאי נקרע ונמצא זכר, הוה עובדא בחד טומטום דכמה שני הוה יתיב בביתא כנשים ולבסוף נקרע ונמצא זכר ונפק ליה דיקנא ונסיב איתתא והוה בהדה כמה שני ומית ואתא אחוה ליבומה לאיתתיה ושיילונון לרבנן במתיבתא ושריוהא ליבומי ויבמה אחוה דההוא טומטום ונסבה.
